דמוקרטיה? גם בעבודה / תומר רזניק, סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית

בדרך כלל כשאנחנו מדברים על דמוקרטיה אנחנו חושבים על האופן בו מתנהלת מדינה, או עיר, ועל הזכויות שלנו כאזרחיות ואזרחים בחברה דמוקרטית. אך מהן הזכויות הדמוקרטיות שלנו בעבודה? ואיך ניתן לקדמם? לכבוד יום הדמוקרטיה הבינלאומי שחל היום (15/9) ברחבי העולם, תומר רזניק, סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, מסביר על החשיבות של איגודי עובדים לקידום וחיזוק הדמוקרטיה במקומות העבודה.

בדרך כלל כשאנחנו חושבים על דמוקרטיה אנחנו חושבים על האופן בו מתנהלת מדינה, או עיר, ועל הזכויות שלנו כאזרחיות ואזרחים בחברה דמוקרטית. ויחד עם זאת דווקא בסביבות העבודה שלנו – בה אנחנו נמצאים מרבית שעות הערות שלנו, איננה מתנהלת על פי עקרונות דמוקרטיים – העובדים נדרשים למלא אחר הנחיות ולפעול לפי כללים שלא הייתה להם כל שותפות בקביעתם וגם מבלי שיכלו, לאחר מעשה, לפעול כדי לשנותם. בעוד שלמקום העבודה ישנה השפעה עצומה על חייהם של העובדים, לעובדים, פעמים רבות, אין את הכלים להשפיע על קבלת ההחלטות במקום העבודה.

מתוך הבנה זו, איגודי עובדים ברחבי העולם פעלו ופועלים כדי להרחיב את תפיסת הדמוקרטיה מהזירה הפרלמנטרית או המוניציפליות גם לעולם העבודה – כדי להרחיב את מעורבותם של עובדים בקבלת החלטות במקום העבודה שלהם. תחום זה מכונה דמוקרטיה תעשייתית, או – דמוקרטיה בעבודה.

בהסתדרות פועל מזה שנים רבות האגף לדמוקרטיה תעשייתית. האגף שם לו למטרה לקדם ולהרחיב את תחום שיתוף ושילוב העובדים בתהליכי קבלת החלטות במקום העבודה. שיתוף העובדים, נוסף על התרומה שלו למימד הדמוקרטי מגביר את תחושת המחויבות והשייכות של העובדים לחברה, מפחית את החיכוך ותחושת הניכור ומגביר את תחושת השותפות של העובדים, כמו גם משפר את החלטות החברה, שהעובדים מכירים טוב לא פחות, ואולי יותר, מההנהלה, ומכל מקום מביאים זווית ראיה ייחודית.

אז איך זה נראה בפועל? נציג כמה אפיקים של שיתוף עובדים בקבלת החלטות במקום העבודה בהם עוסק האגף:

שילוב נציגי עובדים בדירקטוריון – האגף עוסק בקידום שיתוף נציגים מקרב העובדים במועצות המנהלים (דירקטוריונים) של החברות – הן בחברות ממשלתיות, בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, והן בחברות פרטיות – באמצעות הסכמים קיבוצים. שילוב נציגי מקרב העובדים בדירקטוריון מאפשר לעובדים להשמיע את קולם בדירקטוריון ולהנהלת החברה לקבל החלטות טובות יותר עבור החברה תוך שהיא יכולה לשקול שיקולים מגוונים יותר בזכות הידע והמומחיות של העובדים, שמכירים את ליבת העשייה של החברה לפני ולפנים. חשוב לציין, שאותם נציגי עובדים בדירקטוריון נבחרים בבחירות כלליות בקרב כלל העובדים, ואינם ממונים על ידי ההנהלה או הוועד.

תגמול ותמרוץ – כחלק מתפיסת שיתוף העובדים האגף פועל להפעלת ויצרת וועדות בהן ישנו ייצוג שיוויוני לנציגי העובדים וההנהלה ("מועצות ייצור"), אשר בוחנות במשותף כיצד ניתן להעלות את פיריון העבודה ובד בבד את התגמול לעובדים. המומחיות של העובדים בתהליכי העבודה, לצד ההיכרות של ההנהלה עם צרכי הארגון, מאפשרים מצב של WIN-WIN לארגון ולעובדים. מועצות ייצור כאלה קיימות ופועלות בשירות המדינה, בנמלים, בתחבורה הציבורית ובחלק ממפעלי התעשיה.

ועדות בטיחות – ועדות הבטיחות הן מוסד המעוגן בחוק, בו לעובדים ולהנהלה נציגות משותפת, מטרתן של הוועדות הינה להגביר את הבטיחות בעבודה ולהפחית את תאונות העבודה.

אפיקים אלו ועוד, מסייעים להגביר תהליכי שיתוף עובדים בקבלת החלטות במקום העבודה ומחזקים את תחושת השייכות של העובדים. מפעולות אלו, כולם יוצאים נשכרים – גם העובדים וגם ההנהלה, שיודעת שהעובדים מבינים מה הייתה החשיבה מאחורי קבלת ההחלטת.

תומר רזניק, סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית. צילום: מארק גיגוזין, האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות